פסק-דין בתיק ב"ל 39053-03-13

1.         זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 31/12/12 ("הוועדה"), אשר קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 56% מיום 1/5/12 עד 31/7/12 ("ההחלטה").

2.         לטענת המערערת, הוועדה לא פירטה טווחי תנועות עמוד שדרה מותני. המערערת הוסיפה וטענה כי טעתה הוועדה שלא קיבלה את ממצאיו של ד"ר נוה טוב בחוות דעתו בכל הנוגע לתת פעילות של בלוטת התריס ואנמיה.

3.         לטענת המשיב, אופן עריכת הבדיקה הוא עניין שברפואה המסור לשיקול דעת הוועדה. נטען עוד כי קביעת דרגת נכות והתאמת פריט הליקוי אף הם עניינים המסורים לשיקול דעת הוועדה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.         ביום 27/8/12 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערערת ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לרפואת אף אוזן גרון, מומחה לאורטופדיה ומומחה למחלות פנימיות, ערכה למערערת בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה בסעיף ז' לפרוטוקול. הוועדה קבעה למערערת את שיעורי הנכות בגין ליקוי שמיעה, דום נשימה בשינה, אנמיה ותת פעילות של בלוטת התריס. לאחר בדיקה אורטופדית, שממצאיה פורטו בהרחבה בפרוטוקול, ביקשה הוועדה לקבל לעיונה צילום אולטרא סאונד כתף ימין עם פענוח, וכן צילום CT עמוד שדרה מותני.

ביום 31/12/12 שבה הוועדה והתכנסה. משלא הוצג לה צילום CT, הוועדה קבעה שעל פי ממצאי בדיקתה הקלינית, לא נותרה נכות בגין עמוד שדרה מותני. לאחר שעיינה בבדיקות הדמיה שונות קבעה הוועדה את נכותה של המערערת בגין כתף ימין.

5.         באשר לנכות האורטופדית: בחינת ממצאים רפואיים ותרגומם לדרגת נכות הינם בסמכות ייחודית של הוועדה הרפואית לעררים, לה הידע הרפואי והכלים המקצועיים. בית הדין לא יתערב בשיקול דעתה, וקביעת הוועדה בדבר דרגת נכות מחייבת את בית הדין, שכן סמכותו של בית הדין במסגרת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים היא בשאלה משפטית בלבד. משכך, שומה על בית הדין לבחון האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

נוכח טענת המערערת, לפיה שגתה הוועדה משלא ציינה טווחי תנועה בעמוד השדרה המותני, התאפשר למערערת להציג פסיקה הקובעת שעל הוועדה הרפואית לעררים חלה חובה לציין טווח תנועות. להודעתה מיום 30/5/13 צירפה המערערת שני פסקי דין של בית דין אזורי זה. לא זו בלבד שאין בפסק דין של בית דין אזורי כדי להוות הלכה מחייבת, אלא שעיון באותם פסקי דין מעלה שאין בהם כל קביעה בדבר חובתה של הוועדה לערוך בדיקה אורטופדית בדרך של ציון טווחי תנועה. בהליך אחד מדובר בהסכמת הצדדים בדבר השבת עניינו של מבוטח לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתערוך בדיקה אורטופדית ותבדוק תנועות צוואר. בהליך השני הוחזר עניינו של מבוטח לדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתבדקו בשנית ותציין טווחי תנועת צוואר. זאת, נוכח אי בהירות שמצא בית הדין בקביעות הוועדה ובהחלטתה.

עינינו הרואות, אין כל הוראה שבדין המחייבת את הוועדה לערוך את הבדיקה בדרך לה טענה המערערת, ואף אין הלכה משפטית המורה לוועדה לעשות כן. לא זו בלבד שפריטי הליקוי הרלוונטיים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 אינם מפרטים טווחי תנועה, אלא שכפי שציין המשיב, גם בחוות הדעת של ד"ר נוה טוב לא פורטו טווחי תנועה. לכן, אין לומר כי הוועדה מחויבת לבדוק קיומה או העדרה של הגבלה בתנועה על דרך של ציון טווחי התנועה במעלות או בסנטימטרים דווקא. לפיכך, מקובלת עלי טענת המשיב כי הוועדה פעלה כדין.

6.         באשר לנכות שנקבעה למערערת בגין אנמיה: הן הוועדה והן ד"ר נוה טוב בחוות דעתו, קבעו למערערת נכות מותאמת לפי פריט ליקוי 2(א)-(ב). בעוד שד"ר נוה טוב המליץ על 10% נכות, הוועדה מצאה שמצבה של המערערת תואם נכות בשיעור 5%. אין כל הסבר בחוות הדעת של ד"ר נוה טוב מדוע יש להקנות למערערת נכות זו. הוועדה פירטה ממצאי הבדיקות וציינה שהמערערת לא עברה הערכת אנמיה. המערערת טענה בהקשר זה כי קביעה זו אינה נכונה וקיים תיעוד רפואי לפיו המערערת אובחנה כסובלת מאנמיה. לדעתי, מדובר בטענה שברפואה ואין בית הדין מוסמך להתערב בקביעות רפואיות, המצויות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה. מכאן, שדין טענת ערעור זו להידחות.

8.         באשר לנכות בגין תת פעילות של בלוטת התריס: טענת המערערת מכוונת כנגד קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מצבה של המערערת. בצדק טען המשיב כי מדובר בעניין רפואי המסור לשיקול דעתה של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בו. הטענה נדחית. 

7.         לאור כל האמור, הערעור נדחה בזאת.

8.         אין צו להוצאות.

9.         לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ח סיון תשע"ג, (6 יוני 2013 ) , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: